
מאת: פרופ’ מרטין אליס, מנהל המכון ההמטולוגי ובנק הם, מרכז רפואי מאיר, פרופ’ חבר קליני בהמטולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, יו”ר האיגוד הישראלי להמטולוגיה ולרפואת עירויים.
אנמיה הנה מצב רפואי בו קיימת ירידה ברמת ההמוגלובין בדם מתחת לטווח התקין כפי שמוגדר לפי גיל ולפי מין. האבחנה של אנמיה נקבעת לפי בדיקת דם פשוטה ונפוצה המכונה ספירת דם. במאמר זה, נעמוד על הגורמים השונים לאנמיה, המשמעות הבריאותית שלה וכן דרכי האבחון והטיפול בבעיה זו.
הגדרת אנמיה :
אנמיה מוגדרת כמצב בו ריכוז ההמוגלובין בדם הנו מתחת לטווח התקין. טווח ההמוגלובין משתנה לפי גיל ולפי מין. כיום בגבר בוגר אנמיה מוגדרת כאשר ההמוגלובין הנו פחות מ-13.5 גרם לדציליטר (ד"ל ) דם, ובאישה כאשר ערך ההמוגלובין הנו מתחת ל-13 גרם לד"ל.
סוגי האנמיה :
כאשר רופא/ה מאבחנים אנמיה עליהם להמשיך ולאפיין אותה לפי נתונים המתקבלים באותה בדיקת ספירת דם המבוצעת במכשיר אוטומטי הנקרא "מונה דם", בו זמנית עם תוצאת ההמוגלובין.
עפ"י נתונים אלו, ניתן לסווג אנמיה ל-1 מתוך 3 קטגוריות שונות:
- אנמיה מיקרוציטית – במקרה זה הכדוריות האדומות בהן נמצא ההמוגלובין הנן בגדול קטן מהרגיל והערך הרלוונטי בספירת הדם מכונה ה- MCV (Mean cell volume) שהוא הנפח הממוצע של הכדורית האדומה
- אנמיה נורמוציטת – במקרה זה גודל הכדוריות הנו תקין וה- MCV יהיה תקין
- אנמיה מקרוציטית – במקרה זה גודל הכדוריות הנו גדול מהרגיל וערך ה- MCV יהיה גבוה
מדוע חשוב לסווג את האנמיה?
החשיבות בסיווג זה תמונה ביכולת המיידית שהוא מקנה לרופא/ה להביא בחשבון את המצבים הרפואיים השונים שעשויים להיות הגורמים לאותה אנמיה. לדוגמא: הסיבות השכיחות לאנמיה מיקרוציטית הנן חוסר בברזל ואנמיה מולדת מסוג תלסמיה כאשר הסיבות השכיחות לאנמיה מקרוציטית הנן חסר בוויטמין B12 או בחומצה פולית.
השלב הבא בבירור כאשר לרופא/ה יש כבר כיוון אפשרי ראשוני לגורם לאנמיה, יהיה לבצע בדיקות המשך כדי לקבוע בוודאות את הסיבה, כגון: בדיקות דם לרמת ברזל, וויטמינים, בדיקות לגילוי "שבירות יתר" של הכדוריות האדומות- תופעה המכונה "המוליזה" ובמקרים נדירים יותר, בדיקות לאבחון מחלות המטולוגיות הקשורות בתפקוד מח העצם- אותו מקום בגוף בו מיוצרים כדוריות הדם האדומות.
בטבלה מס. 1 ניתן לראות דוגמאות למחלות ומצבים הגורמים לסוגים שונים של אנמיה.
מהן ההשפעות של האנמיה על הגוף:
תופעות גופניות של אנמיה הנן רבות ומגוונות וכוללות בעיות נפוצות כגון: חולשה, עייפות, הפרעות בריכוז, חוסר אנרגיה, כאבי ראש ובעיות נשימה.
ככל שרמת ההמוגלובין נמוכה יותר התסמינים צפויים להיות קשים יותר. גם למי שיש אנמיה קלה יכולים להתפתח תסמינים מהסוג הנ"ל, שהנם כרוניים ועלולים לפגוע באיכות החיים וברמת התפקוד היומיומי.
היות ומרבית התסמינים אינם ייחודיים, הרופא עלול לא לקחת בחשבון את האפשרות של אנמיה כגורם לאותם תלונות של החולה.
אנמיה מחוסר ברזל:
חוסר בברזל הנו הסיבה השכיחה ביותר לאנמיה. ברזל הנו מצרך חיוני שהגוף זקוק לו על מנת לייצר המוגלובין. חסר ברזל עלול להתפתח כתוצאה מירידה בצריכת מזון העשיר בברזל, כגון בשר וירקות, מבעיית ספיגה כמו מחלת צליאק, או מאיבוד דם כרוני כתוצאה מבעיית מעיים דוגמת כיב קיבה או סרטן המעי הגס.
אצל נשים ישנן סיבות נוספות חשובות לחסר ברזל, כגון המחזור החודשי וכמובן ההיריון, בו קיימת צריכה מוגברת של ברזל על ידי העובר המתפתח. סיבות אלו מביאות לכך שלכ- 20% מנשים בגיל הפוריות קיים חסר ברזל.
חסר בברזל יכול להקדים הופעת האנמיה, והוא עצמו עלול לגרום לאותם תסמינים כלליים ומטרידים, הדומים לאלה שקיימים באנמיה.
במקרה בו רופא/ה מאבחנים חסר ברזל לפי בדיקות דם ייעודיות (מצוינות בטבלה מס. 2) על הרופא/ה להמשיך ולברר מהו הגורם לאותו חוסר בברזל. לרוב, בירור מסוג זה הנו מכוון לבדיקת מערכת העיכול או המערכת הגניקולוגית. יש לציין שבמדינות מתפתחות חסר ברזל לרוב הנו כתוצאה מדיאטה לקויה וגם מזיהומים על ידי טפילים כגון קדחת (מלריה).
כיצד מטפלים באנמיה?
הטיפול באנמיה יהיה בראש ובראשונה טיפול בגורם הספציפי בכל מקרה ומקרה. כך שאם האנמיה נגרמת כתוצאה מליקוי בדיאטה, אזי הטיפול יהיה השלמת המרכיב החסר במזון. במידה והאנמיה הנה כתוצאה ממחלת מח עצם, הטיפול באותה מחלת מח עצם צפוי לפתור גם את בעיית האנמיה.
במקרים של חוסר ברזל, שכאמור הינה האנמיה השכיחה ביותר, יש צורך הן בטיפול בגורם לחסר בברזל והן בהשלמת הברזל החסר בגוף.
יש מספר דרכים בהם לתת טיפול בברזל :
- דרך הפה – ישנם סוגים שונים של תוספי ברזל הנצרכים על בסיס יומי, רצוי על קיבה ריקה ובכל מקרה לא יחד עם מזון שמעכב את ספיגת הברזל כגון חלב, קפה או תה. תוספי הברזל הנלקחים ככדורים עלולים לגרום לתופעות לוואי הקשורות למערכת העיכול כגון: כאבי בטן, תחושת נפיחות, עצירות או שלשול ועל כן, יש להתאים את סוג הכדור והמינון שלו לכל פרט ופרט. במידה ולא ניתן להתגבר על תופעות הלוואי, ניתן להשתמש בתכשירים חדשים הניתנים דרך הפה, כמו ברזל נוזלי וברזל בצורת ג'ל, שלעיתים נסבלים טוב יותר מאשר הכדורים, הן בשל צורתם והן בשל מינון מופחת של ברזל שנמצא בתכשירים אלו.
הטיפול בברזל דרך הפה בד"כ יהיה ממושך עד מספר חודשים שהנו הזמן הדרוש להשלים את מחסני הברזל בגוף.
- דרך הוריד – במקרים של חסר ברזל חמור בהם יש צורך בטיפול מהיר או במקרים בהם אף תכשיר אחר אינו נסבל, ניתן לתת ברזל בעירוי. גם כאן יש מספר חלופות. המינון הכולל של חלק מהתכשירים הניתנים לווריד מחולק ל-6 עד 10 עירויים שבועיים ויש גם תכשירים עם שחרור ברזל איטי אחרי העירוי שמאפשר מתן של כל המינון בעירוי חד-פעמי. תופעות לוואי של עירוי ברזל מופיעות בכ-20% מהמטופלים, אך הן אינן קשות והנן דומות לתחושת שפעת (חום נמוך, כאבי שרירים ובטן) ותופעות חמורות יותר, שדומות לתגובה אלרגית, הנן נדירות ביותר.
טבלה 1 . דוגמאות לגורמים שונים לאנמיה לפי סיווג האנמיה על בסיס גודל הכדוריות האדומות
אנמיה מיקרוציטית (כדוריות אדומות בגודל קטן) | אנמיה נורמוציטית (כדוריות אדומות בגודל תקין) | אנמיה מקרוציטית (כדוריות אדומות בגודל מוגבר) |
חסר ברזל | – מחלות מח עצם
– סרטן מח עצם, כגון לויקמיה, מיאלומה נפוצה – סרטן אחר שמערב את מח העצם, כגון לימפומה – כישלון של מח עצם- אנמיה אפלסטית |
חסר בוויטמין B12 או בחומצה פולית |
תלסמיה | אי-ספיקת כליות | תת פעילות של בלוטת התריס |
הרעלת עופרת | מחלות דלקתיות כרוניות, כגון דלקת פרקים שגרונית, דלקות מעיים כרוניות | מחלת כבד כרונית |
מחלות אנדוקריניות (מטבוליות), כגון חסר בטסטוסטרון | מחלות מח עצם, כגון תסמונת מיאלודיספלסטית | |
תרופות כימיות | ||
המוליזה (שבירה של כדוריות אדומות) |
טבלה 2. בדיקות המבוצעות לאבחון חסר ברזל
שם הבדיקה | התוצאה הצפויה |
ברזל | ערך נמוך |
טרנספרין | ערך מוגבר |
פריטין | ערך נמוך |
מקורות:
- Beutler E, Waalen J. The definition of anemia: what is the lower limit of normal of the blood hemoglobin concentration? Blood. 2006;107(5):1747-1750.
- Lopez A, Cacoub P, Macdougall IC, Peyrin-Biroulet L. Iron deficiency anaemia. Lancet. 2016;387(10021):907–16.
- Ganz T. Anemia of inflammation. N Engl J Med. 2019;381(12):1148-1157.
- https://www.uptodate.com/contents/diagnostic-approach-to-anemia-in-adults?search=anemia§ionRank=1&usage_type=default&anchor=H2531674152&source=machineLearning&selectedTitle=1~150&display_rank=1#H2531674152
Lap-00602-7/2021